אורלי דבוש-ניצן
גדלתי במושב דלתון שבגליל, מושב של עולים מלוב אשר הגיעו לישראל בשנות החמישים. החיים במושב עיצוב במידה רבה את תפיסת עולמי החברתית והפוליטית. מגיל צעיר צדק, שוויון וחברה עניינו אותי, ומצאתי את דרכי ללימודי משפטים ולעבודה בפרקליטות מחוז תל אביב בתחום הפלילי. את התואר השני שלי במשפטים סיימתי בבר אילן במסלול גישור ויישוב סכסוכים. לקחתי חלק בבית מדרש קולות, בית ספר למנהיגות יהודית "תהודה" ואני שותפה ברשת שיח, רשת גלובלית של ארגונים יהודים העוסקים בשאלות של יהדות, צדק חברתי וסביבה. הקמתי וניהלתי את נווה שכטר בתל-אביב, מרכז לחינוך תרבות ואמנות יהודית וכיהנתי כיו"ר מכון שחרית. בשנים אלה שימשתי גם כדירקטורית בחברה ציבורית, שם קידמתי את נושא האחריות התאגידית לקהילה.
לפני מספר שנים חזרתי משליחות בניו יורק, שם ניהלתי את יוזמת שליחות מטעם פדרציית ניו יורק והסוכנות היהודית, בין היתר פתחתי מודל המקדם משילות משתפת ובינוי קהילתי אזורי. בשובי מניו יורק, הובלתי את השותפות בין לחיות יד ותקווה ישראלית - במסעות תקווה ישראלית בחינוך ובאקדמיה.
בשנים האחרונות אני מנכל"ית של חברת אלומה, חברה לקידום חינוך תרבות וקהילה בעיר הוד השרון. במסגרת תפקידי אני מקדמת תוכנית עירונית המבקשת לבסס שותפות בין הרשות לתושבים (משילות משתפת), פעולה עירונית במודל של קולקטיב אימפקט ותהליכי בינוי קהילה.

אילן פתחי עמית
בן 40, אבא לשני ילדים והשלישי בדרך. אני חי כיום בירושלים ועובד כנציג הטאסק פורס בישראל. נולדתי וגדלתי בקריית מלאכי וגרתי כ-15 שנה בבאר שבע. את התואר השני שלי עשיתי בתכנון עירוני באוניברסיטת בן גוריון ואת הדוקטורט בנושא של פיתוח שירותים חברתיים והגירה באוניברסיטת אמסטרדם בהולנד. במהלך הדוקטורט גרתי באמסטרדם במשך שלוש שנים. אני עובד בתחום של פיתוח שירותים חברתיים וצמצום פערים בחברה הערבית ומכיר את התחום מכיוונים שונים - אקדמיה, חברה אזרחית ובחיי האישיים. אני מחוייב ליצירת שותפות ערבית-יהודית ולקידום חיים משותפים בישראל ופועל בתחום זה בחברה האזרחית וכיום בפילנתרופיה מאז תחילת דרכי המקצועית.

אורית בש
נשואה ואמא לארבעה ילדים ועוד בן משפחה שהוא ומשפחתו חלק מהמשפחה שלנו. מנהלת תחום חברה ורשויות בעמותת תפוח. ניהלתי את ארגון הנוער נטע@, ושנים עסקתי בעולמות החינוך הבלתי פורמאלי והנחיית צוותים בפנימיות, בדגש על נוער בסיכון.
אני אוהבת ומאמינה בחינוך ובעיקר באנשים. באה מבית של הורים אנשי חינוך. מובילה בית מדרש יהודי ערבי בימות רמדאן ומאמינה שאפשר לייצר שיח משותף על השונה והמיוחד. אחראית ועדת ותיקים במושב.
אוהבת מאד את השפה העברית, אוהבת שירה, אוהבת לכתוב ובימים אלה מתחילה את תהליך ההוצאה לאור של ספר ילדים שכתבתי פעם מזמן. למדתי בבר אילן (בתקופת רצח רבין) מדעי המדינה ותקשורת, ובהמשך ייעוץ ארגוני, הנחיית קבוצות והתמקצעות בקבוצות קונפליקט בבית הספר לשלום בנווה שלום.

שמואל שנהב
עד לפני כעשור הייתי במשך שני עשורים מנהל חינוכי של תכון (ישיבה תכונית) בירושלים. כיום אני ראש בית הספר לתואר שני במכללה ירושלים ומרצה בניהול וארגון מערכות בחינוך וביהדות במגזרים הדתיים והחרדיים. כמו כן אני ראש התכנית להכשרת מנהלים של אבני ראשה.
התחביב ותחומי המחקר וההוראה הנוספים שלי הם בנושא: מדרשתראפיה - ביבליותרפיה באמצעות מדרשי אגדה.
אני ירושלמי במקור על כל המשתמע מכך וכבר כשני עשורים גר באלון שבות שבגוש עציון. אני אבא לששה ילדים חמודים מאוד, מתבגרים כל אחד בדרכו ולדרכו, האחד נשוי ואני סבא לשנים וחצי.
אני מגדיר את עצמי מהאנשים ש"מחפשים" ולא מהאנשים שיודעים. אני מאוד שמח להיות חלק מהצבור הדתי לאומי במדינת ישראל ומנסה להגשים את הצדדים השונים בעבודת ה' ובתרומתי במסגרת החינוך ובכלל למדינת ישראל.

שיינדי סדובסקי
הי אני שיינדי סדובסקי בת 38 נשואה לנח ואמא ל- 5 ילדים.
חרדית, שורשיי מחסידות גור ואני בעיצמו של משבר זהות עמוק שמתערבב יופי עם משבר גיל הארבעים. עובדת ביחידת ההורות שבעיריית ירושלים באגף החינוך, מתעסקת סביב יזמות חינוכית וחברתית, מרכזת את הקבוצה החרדית במאמנט משחקי כדור רשת לאמהות, פתחתי 5 קבוצות כאלו בירושלים בית שמש מודיעין ובני ברק. בשעות הפנאי אני מרצה לנוער ערבי על החברה החרדית דרך יוזמות אברהם. אני מגשרת מוסמכת.
ואני לומדת סוף סוף תואר ראשון במשפטים ואם שאלתם אז תעודת ההוראה שלי לא חסכה לי אפילו מכינה

ענבל רון
אני מנכ"לית רשת "דרור בתי חינוך" וממקימות תנועת דרור ישראל בה אני חברה גם כיום.
מגיל מאוד צעיר אני עוסקת בחינוך ובמסעי האישי זכיתי להקים את קיבוץ המחנכים הראשון , קיבוץ אשבל בגליל , להקים ולנהל 2 פנימיות , באשבל ובמצפה רמון , ובשנים האחרונות אני עוסקת בהקמת בתי ספר חברתיים על בסיס עקרונות הפדגוגיה החברתית שאני ושותפיי ושותפותיי מפתחות בכל רחבי הארץ.

יאסר אלעמור
אני מנהל את אגף הרווחה בכסייפה. ב-1997 הוסמכתי להיות עובד סוציאלי, ומאז עסקתי במשך שנים בתחום הרווחה. בד בבד עבדתי בייעוץ אקדמי באוניברסיטת בן גוריון ובפיתוח אזורי עשייה במחוז דרום במשרד הכלכלה. מתחילת 2015 כיהנתי כמבקר פנים וכנציב תלונות הציבור במועצה אזורית אלקסום. אני מתגורר ביישוב הערבי הבדואי כסייפה, נשוי ואב לחמישה. אני מעורב בקהילה ובקידום היישוב, עוסק בפעילות ספורט וחובב מסלולי טיול בטבע. ביומיום אני עוסק בקידום החיים המשותפים בתוך החברה הערבית הבדואית ובין אנשים ערבים ויהודים, כמו כן עוסק רבות בבינוי קהילתי בתוך העברה. יש לי תואר שני בעבודה סוציאלית ותואר ראשון במשפטים, אני בעל רישיון לעריכת דין, תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, ולומד לקראת תואר שלישי במנהל חינוכי.

חני גולדמן
נולדתי לפני ארבעים שנה בבית החולים הר הצופים בירושלים, שם גדלתי וחייתי עד לנישואי בגיל 21 [!], אחרי תחנה קצרה ביישוב עלי, תחנה לא קצרה בתל אביב, אני מתגוררת ב 12 השנים האחרונות, עם אישי וששת ילדי בעיר לוד. אני מחוברת מאוד לגיוון האנושי ולאתגרים היומיומיים של העיר ושמחה שילדי גדלים וצומחים לתוך מגוון אנושי על אתגריו, באופן טבעי. לאחר שהייתי יועצת חינוכית, מחנכת ומדריכת יועצים חינוכיים, בשמונה השנים האחרונות אני מנהלת בית ספר במחוז תל אביב ועסוקה מאוד בשאלות של עיצוב זהות, עיצוב זהות דתית, בשמירה על אורח חיים שמרני דתי מול העולם המתפתח במהירות והשלכותיו על הוראה למידה וחיים רוחניים.

יניב יצחק
שמי יניב יצחק נשוי להדסה ואבא ליעל עומר ואורי
בן של שאול וניקול המהממים מירושלים
מאז שרותי הצבאי ועד היום מתגורר בירוחם.
לפני שש שנים ולאחר מסע במרוקו,
הקמנו את כולנא בית לתרבות חינוך ומסורת
ברוח יהדות ארצות האיסלאם והמזרח.
פועל בנוסף בשדה היהדות והתרבות בישראל
אוהב לבשל לשבת ואחריי הארוחה לקרוא עיתון ולהירדם מיד :)

לורה טלינובסקי
בת 38, גרה בקרית טבעון עם בנזוגי ו-3 ילדים. משמשת בתפקיד סמנכלית מכון שחרית – מכון חשיבה ועשייה לפוליטיקה של טוב משותף. במשך 3 שנים עמדתי בראש מכינת רבין בחיפה, מכינה קדם צבאית להכשרת מנהיגות חברתית. אני מרצה במסגרות שונות על נושאי כלכלה וחברה, מגדר, פוליטיקה, דוברי רוסית בחברה הישראלית, וקמפיינים פוליטיים. במשך 3 שנים עבדתי כיועצת פרלמנטרית ליו"ר האופוזיציה לשעבר, ח"כ שלי יחימוביץ', בתחום הפרלמנטרי, הפוליטי והתקשורתי. הקמתי את ועד העובדים של העוזרים הפרלמנטריים בכנסת ועמדתי בראשו.
עליתי לארץ בגיל 6 מאוקראינה, ממייסדי קבוצת "דור 1.5" - צעירים ישראלים דוברי רוסית, העוסקת בזהות, בתרבות ובעשייה חברתית פוליטית של דוברי רוסית בארץ. בעלת תואר שני במדיניות ציבורית, ותואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן, למדתי בתוכנית השנתית 'דרכים לשלום' באוניברסיטת ניו יורק.

סמיר קעדאן
בן 44, נשוי לרואן ואבא לכרמל ומחמד. גר בבאקה אלגרביה. סיימתי את הלימודים האקדמאיים באוניברסיטה העברית (תואר ראשון, שני, שלישי ועכשיו פוסט דוקטורט). מנהל את המרכז לחיים משותפים במכללת בית ברל, מרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית, בוגר תכנית אלומות. חוקר חינוך ומיעוטים, זהות וחינוך, ולמידה חברתית רגשית בקרב מיעוטים אתניים.



